אליהו קפשאלי
| לידה |
1490? הרקליון  |
|---|---|
| פטירה |
1555? (בגיל 65 בערך) |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות |
?–1555 |
| תפקידים נוספים |
חכם באשי |
| רבותיו | רבי אברהם מינץ, רבי ישראל מפירושא |
| בני דורו | רבי מאיר קצנלנבוגן |
  | |
רבי אליהו קפשאלי בן אלקנה (1490, הרקליון, כרתים - נפטר בסביבות 1550[1]), היה החכם האחרון במשפחת קפשאלי, והנודע שבהם.
נותרו ממנו כתבים רבים; אחד מהם הוא 'סדר אליהו זוטא', שבו הוא מתאר את הלכי הרוח באזור בו חי לאורך מספר שנים. רבי אליהו חתום גם על חלק מתקנות קנדיאה, ונמנה עם עורכי התקנות.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקנדיה שבאי כרתים לר' אלקנה, שהיה מתלמידי מהר"י מינץ בפדובה.
בכתביו לא נזכרה שנת הולדתו במפורש, אך מתוך כתביו ניתן לשער זאת: בספרו "סדר אליהו זוטא" נכתב על אירוח אנשים שגורשו מספרד על ידי אביו ושם כותב הרב קפשאלי: ”וזה היה בערב ט' באב משנת הרנ"ג”; בהתייחס לכך שיצא ללמוד בפדובה בגיל 25, יוצא שנולד בשנת רמ"ה בערך.
בילדותו למד תורה מפי אביו, ואחר כך נשלח ללמוד בישיבת פדובה המפורסמת, אליה הגיע ביום כ"ז בכסלו ה'רס"ט. מספר ימים לאחר הגעתו נפטר ראש הישיבה מהר"י מינץ, ובנו רבי אברהם מונה לכהן תחתיו. את עיקר תורתו קיבל מפי רבי ישראל מפירושא (רבי ישראל ב"ר יחיאל אשכנזי)[2], שהיה תלמיד חבר של מהר"י מינץ.
בשלב מסוים עבר לוונציה, שם המשיך ללמוד מפי רבי ישראל מפירושא, ומפי אחי אמו, רבי מנחם בן שמואל דלמדיגו. בשנת רע"ד עזב את ונציה וחזר למקום הולדתו קנדיה, שם התמנה לראש הקהל. בשנת רפ"ח מונה לכהן כרב הכולל של כל קהילות קנדיה, ותיקן תקנות חשובות. הרב קשפאלי לא היה נוטל שכר עבור משרתו, והיה מחלק מכספו למטרות צדקה ולפדיון שבויים.
בשנת 1523 כתב קפשאלי את ספרו הגדול "סדר אליהו זוטא" בעת שהיה בהסגר עקב מגפת הדבר בעירו קנדיה[1]. הספר כולל עשרות סיפורים ואנקדוטות קצרות המבוססים על אירועים היסטוריים שהתרחשו בספרד, באיטליה ובאימפריה העותמאנית[1].
רבי אליהו קפשאלי היה בעל השכלה כללית רחבה, והוא החזיק ברשותו ספרייה גדולה וענפה בה היו בין השאר כתבי יד יהודיים נדירים. במהלך השנים הכתבים התגלגלו, וכיום הם מצויים בספריית הוותיקן ברומא, ומהווים את אחד האוספים החשובים ביותר של כתבי יד יהודיים. בין השאר מצוי שם כתב יד עתיק ומפורסם של הספרא עם ניקוד בבלי.
לרבי אליהו קפשאלי לא היו ילדים[3].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדר אליהו זוטא (מהדירים: אריה שמואלביץ', מאיר בניהו, שלמה סימונסון), יד בן-צבי והאוניברסיטה העברית והמכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב, תשל"ו.
- אברהם שושנה, מאה שערים לרבינו אליהו ב״ר אלקנה קפשאלי, יוצא לאור לראשונה מכתב יד יחיד בצירוף הערות וביאורים, מבוא ומפתחות ותולדות
- נועם וחובלים - תשובה על חיבורו שלרבי דוד ויטאל 'הצלת הרועה מיד הזאב' נדפסה על ידי מאיר בניהו בספר זאבים טורפים את בנימין, להגנה על רבי בנימין זאב מארטה (ה'בנימין זאב'), אוניברסיטת תל אביב, תש"נ.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר בניהו, רבי אליהו קפשאלי איש קנדיאה: רב מנהיג והיסטוריון, ירושלים, תשמ"ג. (צפייה חלקית באתר אוצר החכמה)
- מאמר על משפחת קפשאלי, באתר אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליהו בן אלקנה קפשאלי (1500-1555), דף שער בספרייה הלאומית
עלי יסיף, היתה יהודית אחת ושמה פלומבא, באתר הארץ, 24 ביוני 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 עלי יסיף, היתה יהודית אחת ושמה פלומבא, באתר הארץ, 24 ביוני 2024
- ^ ראו עליו: אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, באתר היברובוקס
- ^ כמו שמעיד על עצמו בספרו מאה שערים שער פד: "ואף אחר שנישאתי, אלו היה מזכני ה' בבנים הייתי מנהיגם ומדריכם במנהג זה, דאין זה כי אם בית אלקים וזה שער שיכנס הבן ביראת שמים. אלא שעונותי או מזלי הם הגורמים לי ואנכי הולך ערירי".